לידת בית חולים, תנינים ואגדות אחרות
(תורגם מאנגלית על ידי ג'ודי כהן)
אבסטרקט: האמונה כי לידה בבית חולים בקרב הריונות בסיכון נמוך בעלת תוצאות טובות יותר מאשר לידת בית מתוכננת היא אגדה אורבנית. הבחירה של נשים בסיכון נמוך ללדת בבית חולים היא תוצאה של הנטייה האנושית הדומיננטית של אנשים לעשות בחירות לא רציונליות, נטייה לרכלנות, לעקוב אחרי העדר ולהיאחז בתקווה לא רציונאלית. ניתוח רציונאלי מראה כי לידת בית מתוכננת עם אנשי מקצוע מיומנים ומנוסים היא בעלת התוצאות הטובות ביותר הן עבור היילוד והן עבור האם בהריון בסיכון נמוך.
מדוע למעלה מ-99% מהנשים בכל המדינות המערביות, פרט לאנגליה והולנד, משוכנעים כי השתתפות בלידת בית עבור נשים בסיכון נמוך מסוכנת יותר ובעלת תוצאות גרועות יותר ביחס ללידה בבית חולים? קיימות מספר תשובות לכך, וכולן מבוססות על קבלת החלטות לא רציונאליות. ספרו של דניאל טאמט- 'Embracing the Wide Sky: A tour Across the Horizons of the Mind' (2009) מסכם את המחקרים העדכניים ביותר על הדרך שבה אנשים חושבים. טאמט סוקר מחקרים המראים שההחלטות שאדם עושה מבוססות על בסיס ריגשי ולא רציונאלי.
המחקרים מראים כי עיקר ההחלטות נעשות כתוצאה מרכילות. מדענים מתקשים להבין מה היא מטרת הרכילות, עם זאת, נראה כי רכילות היא אינסטינקט אנושי מושרש.
רובין דונבר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ליברפול, מצביע על כך שרוב האנשים מקדישים כשני שליש מהשיחות שלהם לריכול (דנבר, 1998).יכול להיות שרכילות היא המקבילה האנושית לטיפוח בקרב הפרימטים. הפרימטים מבלים שעות ארוכות בטיפוח הפרווה זה של זה וזהו דרך ההיקשרות העיקרי שלהם. קשרים אלה הם למטרת שימור האיחוד בקרב הקהילה. דנבר מרמז כי, כי בני אדם התפתחו להחליף קשרים אלה בשימוש בשפה, כיוון שזה לוקח פחות זמן ומאפשר לעבוד במקביל לכך. צורה נפוצה של רכילות היא הפצת סיפורים, אגדות ואגדות אורבנית. אלה סיפורים שהאמינות שלהם מוטלת בספק ולמרות זאת הם מוצגים כאמת. אגדות אורבניות הן צורה מודרנית של סיפור הפולקלור. לעיתים קרובות המספר אומר שהסיפור קרה לחבר של חבר או קרוב משפחה רחוק. הפופולריות המתמשכת של אגדות אורבניות נשענת על יכולתם לשקף פחדים וחרדות קיימים של האדם. חרדות אלו הם גם הסיבה לכך שחדשות שליליות מקבלים כיסוי נרחב יותר מאשר סיפורים חיוביים. המיתוסים הפופולריים ביותר ואלה שממשיכים ללכוד את הדמיון של הציבור לאורך זמן הם כאלה, בעלי מספר יחיד ומובנה, סיפור לא סביר במיוחד וכן בעל מסר סמוי כלשהוא.
אגדה מתמשכת אחת, היא האגדה המסופרת שיש תנינים החיים בתעלות הביוב בניו-יורק. אגדה נוספת היא שהחיסון המשולב MMR (חצבת, חזרת ואדמת) עלול לגרום לאוטיזם, למרות שמעולם לא הוצע מנגנון שבו החיסון עלול לגרום לאוטיזם וכן לא היתה עלייה בשיעורי האוטיזם במקביל לתחילת החיסון MMR בשנת 1988 (Taylor et al. 1999) . אגדה עיקשת יותר מאלה הוא שלידה בבית חולים היא בטוחה יותר עבור נשים בסיכון נמוך מלידת בית מתוכננת בליווי איש מקצוע מוסמך לכך.
המטה-אנליזה של ( Wax et al.2010) היא דוגמה מושלמת של פולקלור מסופר או אגדה אורבנית. הוא מספק רכילות קלאסית עבור כל הרבים שבוחרים לקרוא רק את 17 מילים של המסקנה הסופית באבסטרקט או עבור שבוחרים להאמין לפרסום התקשורתי בנושא שגם הוא מובא ע"י אנשי תקשורת שקראו גם הם רק את ה-17 מילים של המסקנה. המסקנה המפורסמת אינה משקפת את הממצאים של המאמר. כל מי שקורא את המאמר עצמו יכול לראות כי לא ניתן לזהות ולבודד מידע רלוונטי לשאלת המחקר וכן את חוסר היכולת של הכותבים לעשות חישובים פשוטים כדוגמאת חיבור.
כאשר אנשים נשאלים מדוע הם כל כך בטוחים שלידת בית מסוכנת יותר מלידה בבית חולים, רובם אינם מתייחסים למחקר, אלא עונים בסמכותיות "מה יקרה אם משהו ישתבש?" שאלה המשקפת את כך שהפחדים והחרדות של האדם קודמים במחשבותיו. כאשר לוחצים על קבוצה זו ודורשים תשובה לשאלה מהם אותם הדברים ש"יכולים להשתבש", הם עונים לרוב שהם "לא יודעים". סקירה ספרותית שביצעתי בשנת 2010 לא הניבה אף אזכור ספרותי של תיעוד מקרה שבו במהלך לידת בית מתוכננת, בהיעדר מקרים של רשלנות קיצונית שיכולים לקרות בכל מקום, שבו היתה יכולה להיות תוצאה טובה יותר אילו קרתה בבית חולים (Cohain, 2010a).
בהמשך התשאול של קבוצה זה- לגבי מה בלידת בית הופכת אותה למסוכנת יותר ביחס ללידת בית- לרוב הם מציעים את הטענה "מה אם הוא חבל הטבור נכרך סביב הצוואר של התינוק?" הספרות המחקרית בנושא מראה בי בלידות עם 1-4 סיבובים של חבל הטבור סביב הצוואר הם בעלי תוצאות טובות יותר מאשר לידות ללא חבל הטבור סביב הצוואר .(Cohain, 2010b)
תשובה נוספת היא "מה עושים אם צריך ניתוח קיסרי?" טענה שמסיקה כי העברה במשך 30-60 דקות לבית החולים תביא להרעה בתוצאות הלידה. זאת למרות כי אותו אדם שטוען כך יסכים בד"כ להודות כי בעת ניתוח קיסרי "חירום" המטופלת בבית החולים עלולה להמתין מספר שעות עד שיהיה חדר ניתוח פנוי, הימצאות של רופא מרדים זמין וכן זמינות של אחים ורופאים לניתוח. מספר לא ידוע של תינוקות בריאים נולדים בלידה נרתיקית במהלך המתנה לניתוח קיסרי "חירום".
העדות החזקה ביותר המבוססת על בסיס הנתונים הטוב ביותר פורסמה ב-"Journal of American Medical Association" היא שניתוחים קיסריים טרם הראו את יכולתם לשפר את התוצאות של לידות (Pasupathy et al. 2009) . הדבר היחיד שהוראה הוא שניתוח קיסרי מוריד את אחוזי התמותה סביב הלידה במקרה שבו יש צניחת מיתרים רק כאשר הצניחה קרתה במהלך האישפוז בבית החולים. עם זאת, לא נחקרה השאלה של כמה מאותם צניחות מיתרים קרו בעקבות התערבות מיותרת של גורמים בבית החולים שם יש קריעת ממברנות שגרתית במקרה שבו אין ירידה של הראש או שהתרחשו בהריונות בסיכון גבוה לצניחה כדוגמאת לידות תאומים, לידות במצב עכוז, ולידות IUGR אשר אינם מתאימים ללידות בית מתוכננות.
למרות שניתן לדמיין שהחייאה של וולד בבית חולים תהיה מוצלחת יותר בשל קירבה למומחים לרפואת הילד, מחקר הראה כי נוכחות של כוח אדם מיומן בבית החולים במקרים של חנק לא שיפרו את התוצאות כיוון שנמצא כי בבתי החולים יש מערכות איטיות לקריאה לאנשי מקצוע, בעוד בלידות בית כוח אדם מיומן נמצא כבר באזור בשביל הלידה .(Menticoglou, 2008)
התיאוריה כי נשים בוחרות לידת בית החולים בשל כבוד לטכנולוגיה היא טענה פשטנית. כאשר מכשיר ביתי או לדוגמא בלמים של מכונית מסויימת, לדוגמא, מוכחים כגורמים לפציעה או פגיעה נדירה, בדומה לסיכון בעקבות לידות ואקום או לידות בניתוח קיסרי, הדגם מוסר מהמדפים. עבור 80% - 90% מהנשים היולדות שהן בסיכון נמוך, הטכנולוגיה גורמת לתמותה.
- בלידות ואקום באזור 1 ל 20,000 לידות, תינוק שהיה בריא לחלוטין אילו היה נולד בלידה רגילה תחת ניהול נכון, מת כתוצאה מלחץ מוחי כתוצאה מהוואקום.
- ב-1 ל-3,000 ניתוחים קיסריים האם מתה exsanguination או תסחיף במי שפיר. שני מקרי מוות אלה בעליה בגלל עליה באחוזי הניתוחים הקיסריים.
- ב-1 ל- 10,000 ניתוחים קיסריים, האם מתה כתוצאה מההרדמה. במספר לא ידוע של החמצות, אמהות לאחר ניתוח קיסרי כמעט מתות אבל 'ניצלות' בגבורה ברגע האחרון. נשים מסכנות את עצמן ואת העובר שלהם בשימוש טכנולוגי שטרם הוכח כיעיל.
בועידת שולחן עגול משנת 2006 בחנו את השאלה "מדוע נשים מסכימות לדברים האלה?"המסקנה שהתקבלה היא שנשים רוצות לתת אמון במטפל הרפואי שלהם ובמה שהחברה אומרת להם (Klein at al., 2006) עם זאת, נצפה כי לאחר מספר הריונות, נשים נוטות להאמין פחות לרופאים המטפלים שלהם ולחבריהם ולהתרחק יותר מהתערבויות מיותרות (Van den Bussche et al., 2007). מאחר שהיום רוב הנשים יולדות ילד אחד או שניים, רבות אינן מגיעות להבנה העמוקה יותר של תהליך הלידה.
טאמט (2009) מסכים. לדבריו, אחת הסיבות העיקריות לכך שאנשים עלולים לקבל רעיון נחות לטובת רעיון טוב יותר היא העדפה טבעית של האדם לעקוב אחרי העדר. בהינתן בחירה בין רעיון פשוט לבין אחד הדורש מאמץ כדי להבין אותו, לרוב אנשים יטו לאפשרות הפשוטה יותר, זאת ללא קשר ליתרונות היחסיים של כל רעיון. מבלי לקחת בחשבון את העובדה כי הריון אינו מחלה, אנשים רבים מסיקים כי בגלל שאישה יולדת חווה כאב- היא צריכה להיות בבית חולים.
בנוסף לנטייה לרכילות ומעקב אחרי העדר ללא חשיבה מעמיקה, אנשים לפעמים מביעים תקווה לא רציונלית. נשים לעיתים שומעות סיפורים על לידה ללא כאב, ומקוות לחוות לידה דומה. דבר זה מתעלם מהתצפית האוניברסלית כי בני האדם הם בעלי החיים היחידים אשר מתעלמים מהאינסטינקטים הטבעיים ללדת במקום מוכר, פרטי וחסר נוכחות של זרים. הם בוחרים להאמין למיתוס כי אפידורל מבטיח לידה ללא כאבים זאת למרות שכדי לקבל אותו הם חייבים ללדת בבית חולים, כאשר בארה"ב לדוגמא, מעל 30% מהמקרים יסתיימו בכאב קיצוני כתוצאה מניתוח קיסרי שהוא ניתוח רציני ביותר בחלל הבטן.
לרכילות, לרצון לעקוב אחרי העדר ולתקווה לא רציונליית יש משהו אחד במשותף: הם אינם רציונליים. חשיבה זהירה ולוגית דורשת מאמץ ואינה באה באופן טבעי. באופן טבעי אנחנו לא ניחנים ביכולת חשיבה לוגית ובהירה, אלא, אנחנו צריכים ללמוד אותה ולחזור ולתרגל את המיומנות לאורך זמן. אנשים שלא אימנו את מוחם לחשיבה הגיונית אינם יכולים לצפות לדעת לעשות את זה באופן טבעי כפי שהם לא מצופים להיות נגרים או פסנתרנים ללא אימון. חשיבה עצמית דורשת יותר מאמץ מחוסר חשיבה עצמית, אבל המחיר של חשיבה לא עצמאית גבוה יותר.
Cohain JS (2010a) Is there a scenario for which planned hospital birth? has safety advantages for low risk women over planned attended homebirth Review.
Midwifery Today 94:30-32,67-68. .Cohain JS (2010b)
Nuchal cords are necklaces, not nooses Midwifery Today (93):46-48, 67-68.
Why do women go along with this stuff? Birth 33(3)245–50
How often do perinatal events at full term cause cerebral palsy? J Obstet Gynaecol Can 30(5): 396–403.
Rates of and factors associated with delivery-related perinatal death among term infants in Scotland. JAMA 302 (6): 660–68
Autism and measles, mumps and rubella vaccine: .no epidemiological evidence for a causal association Lancet 353 (9169) 2026–29
Why women prefer epidural analgesia during childbirth: .the role of beliefs about epidural analgesia and pain catastrophizing Eur J Pain 11(3)275-82.
