מעגל נשים ברוח האינדיאנית

נכתב ע"י: 
שון אפרימה

כיצד רואים האינדיאנים את המחזור החודשי של האישה?
בניגוד לתורות כמו היהדות, שבהן המחזור החודשי של האישה נחשב לטמא, ובאישה עצמה קיים פן שלם שדורש נידוי, הרי שאצל האינדיאניים, כמו בפסיכולוגיה היונגיאנית, מתחבר המחזור האישה עם מחזוריות הירח. לפי האינדיאנים, בזמן המחזור, האישה, לא רק שאינה מנודה או "חולה", אלא שהיא מלאה ובעלת כוח. האישה, שמחוברת עם הירח, מלאת תשוקה בעת שהירח מלא, כשזה גם הזמן בו היא בשלה להיכנס להריון. כשהשמיים חשוכים מירח, האישה מתרוקנת, האנרגיה שלה זורמת החוצה והיא מקבלת את המחזור.
זו גם אחת הסיבות שמעגלי הנשים מכוונים ללילות של ירח מלא, כשהנשים במלוא עוצמתן. בלילות שלאחר מכן, בזמן המחזור, הגוף יפתח ויתנקה, וגל של אנרגיה יצא ממנו. האינדיאנים הגברים מבקשים מנשים לא להשתתף בטקסים בעת זו, כיוון שהעוצמה שיוצאת מהאישה כה חזקה, עד שאינה מאפשרת להם להתחבר לעצמם.

"כשאת במחזור את פתוחה ועוצמתית, אני לא יכול לתפקד לצד זה", אומר הגבר האינדיאני, ומבקש מהאישה לעזור לו, ולהימנע מלהגיע לטקס. בתקופת המחזור, אותן נשים נוהגות לעלות אל "מאהל הירח", אוהל מקודש, בו משרתים ומטפלים בהן, והן, עם האנרגיות הפתוחות והכוח שלהן, מתחברות אל העולם שמעבר, אל הרוחניות. כך, אותן נשים מביאות את החזון, בדרך כלל דרך החלומות שהן חולמות. הגברים האינדיאניים מחכים שהאישה תרד מהמאהל ותספר להם על החזון שלה. טקסים אינדיאניים גבריים, מנסים לשחזר את העוצמה הנשית הזו של המחזור, בעזרת טקסי התנקות, שמקדשים את הזכות לתת דם לאדמה.

קצת על מעגלי נשים
"מעגלי הנשים" היא פעילות שצוברת תאוצה בעת האחרונה. מדובר במפגש של נשים, בעשור השלישי עד החמישי לחייהן, בדרך כלל נשים משכילות, שבאות במטרה להתחבר אל האיכויות הנשיות, אל הכוח שלהן ואל העוצמה שיש במפגש עם נשים אחרות. מפגשים כאלה נערכים בחיק הטבע, תחת כיפת השמיים והירח המלא, כשמעת לעת נפגשות הנשים לשלושה ימים מרוכזים של מעגל אינדיאני לפני ואחרי הירח המלא.

הצטרפתי אל שון אפרימה לטקס קצר. אפרימה, נושאת מקטרת של שבט הצ'ירוקו, מרפאה שמאנית, מורה לפילוסופיה אינדיאנית ויועצת רוחנית, מנחה את המפגשים המבוססים על הגישה האינדיאנית, אותה רחשה אחרי תהליך חניכה ארוך אצל האינדיאניים בניו מקסיקו. "המטרה של הטקס היא לעזור לאנשים לחזור למעגל שבו הם לא לבד. מעגל יכול להתקיים רק כשיש עוד אנשים, דבר שעוזר לנו לצאת מהאשליה שכל אחד מאתנו לבד בעולם. אנחנו חוזרים אל הידיעה שכולנו חלק מדבר שלם. אחים ואחיות. ממצב זה יכול להתקיים ריפוי", אומרת אפרימה. "הטקס נועד לפתוח את שערי השמיים אל השער הגדול, ולקרוא לכל כוחות היקום. האינדיאניים קוראים לתחושה זו- "מֶטַאקוּיַאסין", שפרושה, כולנו אחד. הכוונה היא להבנה שהכל נוצר ממקור אחד, הטבע- אדמה, חיות, עצים ובני אדם. המעגל מחבר את כולנו ומחדד את האנרגיה של "מטקויאסין", ידיעה שלא קיימת בחברה המערבית, ושמשאירה אותנו בהיעדרה בודדים ומפוחדים".

על טקסים של נשים במהלך חייהן על פי השמאניזם
טקסים נשיים אחרים, שבעיני מחדדים בעיקר את מעמדה השונה של האישה בחברה האינדיאנית, הם טקסי קבלה וסיום של המחזור החודשי. "ילדה שמקבלת מחזור זוכה לחגיגה גדולה ואמיתית. היא לא מתביישת ולא עצובה, אלא זוהרת ושמחה להתקבל אל מעגל הנשים הבשלות", מספרת אפרימה. "טקס כזה הוא מפגש של כמה שיותר דורות נשיים, במהלכו הילדה מקבלת מכל אחת מהנשים מתנה בצבע אדום, כמו גם ברכה לדרך החדשה. הנשים מספרות לה מה זה להיות אישה, ועד כמה היא מבורכת בנשיותה.

"טקסי סיום המחזור של האישה הבוגרת, אף הם טקסי חגיגה, ואינם מלווים בצער ובתחושות הקשות שמלוות את האישה המודרנית עם סיום המחזור. סיום המחזור מעלה את האישה לדרגה ולמעמד גבוהים יותר. התפיסה האינדיאנית גורסת כי בכל חודש, עם קבלת המחזור, האישה מקבלת עוד חכמה, וכשהיא מפסיקה לקבל, אחרי הרבה ירחים של חכמה, היא מגיעה למעמד הגבוה ביותר של אישה חכמה. הטקס כולל שטיפה של האישה בנהר על ידי נשים אחרות, כשלאחר מכן, האישה עוטה עליה בגדים חדשים ועולה לתפקיד המכובד של "אשת חכמה", זו שמעתה יבקשו הצעירים לשמוע את דבריה. המטרה של כל הטקסים הללו היא לחגוג ולהתחבר ליופי של כל חלק וחלק בחיי האישה. לסמן את המעברים- מילדה, לאישה, לאשת איש, לאם ולאשת חכמה, כשכל אחד הוא חגיגה בפני עצמו, כזו שראויה לציון".


עוד על שון אפרימה והפעילויות שהיא מעבירה תוכלו לקרוא באתר שלה שער לרוח המעגל