אמא עם אלף ידיים

נכתב ע"י: 
גילי פלד-מוסמן

אמא, האם את רואה את עצמך בתמונה הזו?

פחות מידי ידיים, יותר מידי משימות, הרבה אהבה ורצון לעשות הכל, והרבה פחות שעות שינה מהדרוש לך…

הבייבי אצלך בידיים וכולך אהבה, ואת רוצה להאכיל, ולהרגיע ולהכיל וליצור את החיבור המושלם. נדמה שכל הקושי נמוג, ברגע הקסום הזה של עיניים נפגשות, יד קטנטנה לוחצת לך על האגודל, חיוך מרייר והריח התינוקי שוטף אותך. אושר טהור ונקי, רגע מזוכך, ועדין. הקושי שם. השינויים בגוף, התקשורת המשתנה בזוגיות וזכרונות הילדות שלך שצצים ועולים, כאילו על מנת לאתגר אותך, בבחירות שלך כאמא.

אז איפה התמונה הזו פוגשת אותך? מה היא מעלה בך? חיוך? רצון להחזיר נשימה? האם את תוהה איך לנער מעליך את הכל ולהשאיר רק את החיבוק?

על מנת להצליח בזה, את חייבת ללמוד לנשום נכון ולתעל את האנרגיות הטבעיות שקיימות לך בגוף. כל זיכרון וכל רצון וצורך, נמצאים אצלנו בשרירים ובין הרקמות ומשפיעים על מהלך חיינו, על הבריאות הגופנית שלנו ועל הלך הרוח שלנו.

לפי תורת הקינסיולוגיה, המערכת הרגשית שלנו מתפתחת מינקות, במקביל לתנועת הגוף וההתפתחות הסנסו-מוטורית. הגוף נבנה ומתפתח בהתאם למערכת הרגשית. כל רגש, תחושה וזיכרון נכנסים ל "סיסטם" למערכת הרגלים ודפוסים שמשתרשים בנו והגוף צובר את כל זה בתוכו.

בואי ננסה משהו יחד. עצרי. עזבי את הכביסה, את האוכל במטבח, את הכלים בכיור ואל תתיישבי מול הטלוויזיה. לכי לחדר בו את יכולה לשבת או לשכב בנוחות ותעמעמי את האורות.

אנחה אותך בתרגיל מדיטיבי קצר, לסיומו של יום  (שימי לב! היום מסתיים כשאת מחליטה כך. מותר לך ואף רצוי להעביר את ההגה למישהו אחר).  

קיראי את תיאור התרגיל ושנני, על מנת ותוכלי לעצום את העייניים ולהכנס למצב מדיטיבי.

הניחי יד אחת על הטבור ויד שניה על החזה.

אמא לתינוק, שבי באופן שנוח לך ולבייבי, או שכבי כשהבייבי עליך. שימי יד אחת על הגב התחתון של הבייבי במקום שנמצא בקו ישיר לטבור שלך ויד שניה על השכמות של הבייבי, בקו ישיר לחזה שלך.  עצמי עיניים ונשמי. נשימות רגילות, ונסי אט אט להעמיק את הנשימות ולנשום נשימות ארוכות יותר.

עכשיו דמייני שכל נשימה מכניסה לתוכך אור. שובל של אור שיורד מהפה אל בית החזה עושה סיבוב של אור מסביב לטבור וחוזר בחזרה, ממלא את כל בית החזה באור וננשף החוצה ושוב.

אמא לבייבי, דמייני שהאור עובר מבית החזה שלך, דרך בית החזה התינוקי, אל היד העליונה האוחזת בבייבי, שובל של אור יורד לבייבי בגב, עובר דרך היד התחתונה, מציף באור את הטבור התינוקי ונע סביב הטבור שלך ועולה למעלה, מציף את בית החזה של שניכם באור וננשף החוצה.

עשי זאת 3 פעמים וחיזרי לנשימות רגילות. הידיים עדין מונחות בצ`אקרת הטבור וצ`אקרת הלב. נשמי לדקה או שתיים ואז הניחי אצבע מהיד העליונה, על הסרעפת שלך או על מרכז גבו של הבייבי וציירי את הספרה 8 שוכבת. חיזרי על כך מספר פעמים. אימרי תודה. (אם עולה מחשבה, שם או תחושה, זיכרי לרשום זאת בסיום). אט אט פיקחי את העיניים.

איך את מרגישה עכשיו? האם את עייפה? אולי ערנית... והגוף, מה הוא משדר לך? הקשיבי. האם היה כאב שהשתחרר? אולי יש לך צורך בעוד דקה של שקט... אז קחי.

שמחתי ללוות אותך במסע הקצר הזה.

אשמח לצרף אותך למעגל החברים שלי ולשלוח לך באופן אישי, טיפים נוספים והזמנה לסדנאות.
 

גילי פלד- מוסמן. פסיכולוגיה לתואר ראשון, עם התמקדות בחינוך ואנתרופולוגיה, התמחות בהפעלה חוויתית ובאמנות כפעילות משקמת, מטפלת מוסמכת ברייקי ובמדיטציה בתנועה.

היוצרת והמנהלת של "מאמוש" בית להורים בשנים הראשונות.

מוזמנים לבקר בבלוג שלי באתר:
gilimamush.com
ובדף הפייסבוק של מאמוש

גילי: 054-4468740