תפריט להריונית מה כדאי לאכול וממה כדאי להימנע?

עולם הרפואה לא תמיד אחיד בגישתו כלפי המאכלים והמשקאות שאותם מומלץ או לא מומלץ להכניס לגוף במהלך ההריון, אבל על כמה מהם בכל זאת יש קונצנזוס. והרי הם לפניכם:

דגים ופירות ים:
ככלל, דגים הם רכיב חשוב בתפריט של אישה הרה בין היתר כיוון שהם מכילים כמויות גדולות של אומגה 3 שהוכח כתורם להתפתחות העובר. אך ישנם דגים שעלולים להיות מסוכנים בהריון:
דגים שמוגשים נא כגון סביצ'ה, הם מקורות לחיידקים וטפילים. ביצי דגים כגון איקרה עלולות להתקלקל מהר. ניתן לצרוך ביצי דגים מפוסטרות. משרד הבריאות ממליץ גם להימנע מדגים מעושנים ומשומרים שלא עברו תהליך בישול כמו לקס, סלמון מעושן, הרינג, לקרדה וממרחי דגים בשמנת או מיונית. בנוסף, יש להימנע מפירות ים שאינם מבושלים דים, כגון צדפות.
אך זיהומים אינם הבעיה היחידה. משרד הבריאות ממליץ לנשים הרות להימנע מאכילת דגים גדולים מסוג מקרל, דג חרב, כריש, סטייק טונה, טונה לבנה וטונה אלבקור. הסכנה היא מצבורי כספית שעלולים להיות בדגים, שמקורם בזיהומים בים. ככל שהדג גדול יותר, כך מצטברת בגופו יותר כספית, וזו עלולה לגרום לנזק התפתחותי לעובר. לנשים הרות, הכמות המומלצת של דגים קטנים, בניהם גם טונה בהירה מקופסאות שימורים, היא מנה של 100-150 גר' שלוש פעמים בשבוע.

סושי: הרכיבים היחידים בסושי שעלולים להוות סיכון כלשהו הם הדגים ופירות הים שאינם מבושלים. לכן סושי צמחוני אמור להיות בטוח. עם זאת, בחלק מהמסעדות, הסושי הצמחוני נחתך על אותו קרש שעליו נחתכים הדגים ולכן קיים סיכון שיעברו אליו זיהומים.

מוצרי חלב:
במהלך ההריון חשוב להימנע ממוצרי חלב שאינם מפוסטרים. על חלב או גבינה שפוסטרו אמורה להיות תווית שמאשרת זאת. החשש במוצרי חלב שאינם מפוסטרים הוא חיידק הליסטריה, המסוכן לנשים הרות מכיוון שדרך מערכת העיכול הוא נכנס לדם ועלול לגרום לזיהום לעובר, להפלות או ללידות מוקדמות עם פגיעות קשות בעובר. הגבינות המומלצות שעברו פיסטור הן: גבינה לבנה, קוטג', צפתית, בולגרית, גבינות צהובות, מוצרלה וצ'דר.

אוכל חריף:
אחד המיתוסים הנפוצים הוא שאוכל חריף עלול לגרום לצירים מוקדמים או לנזק לעובר. אין שחר לדבר. ישנן נשים שאוכל חריף יגרום אצלן לתחושת אי נוחות וצרבות.

צמחי מרפא, תה צמחים ותבלינים:
לצמחי מרפא ותה צמחים יכולות להיות מעלות נהדרות אבל הדעות על בטיחותם בהריון חלוקות. מומלץ להיוועץ עם הרבולוג (מומחה לצמחי מרפא) לפני שימוש בצמחים.

בשר:
הבשר חשוב בהריון. בעוף יש חלבונים בריאים. בהודו ובבקר יש ברזל, Q10 ואבץ, חלבון ורכיבים נוספים שההרכב שלהם נספג היטב בגוף. עם זאת, מוצרי בשר ועוף שאינם מבושלים כראוי עלולים לחשוף את האישה ההרה למחלות כמו ליסטריוזיס וטוקסופלזמוזיס, שהן אמנם נדירות אך מסוכנות ועלולות לגרום לפגיעות קשות בעובר. בבשר שאינו מבושל יכולים להיות גם חיידקים כמו סלמונלה. מחקרים הראו שעל מנת שעוף יהיה בטוח לנשים הרות יש לחממו בטמפ' של 170-180 מעלות. בקר, עגל או כבש יש לחמם ב145- מעלות. בשר טחון מכיל יותר חיידקים וטפילים ולכן מומלץ לחמם מאכלים כאלה ב-160 מעלות לפחות. משרד הבריאות ממליץ לנשים להימנע גם מאכילת נקניקים או בשרים שלא עברו עישון חם, כגון פסטרמה, וגם בנושא הנקניקיות מומלץ להיזהר. נקניקיות שנמכרות בדוכני רחוב עלולות לצבור חיידקים וטפילים. מומלץ לאכול אותן רק בבית. ממרחי בשר מצוננים כגון פטה עלולים להיות מסוכנים אם אינם מבושלים או משומרים.

כבד:
מומלץ לא יותר מפעם אחת בשבוע. בכבד ישנו ויטמין A הנקרא רטינול בכמויות גדולות.עודף רטינול עלול להצטבר בכבד ולגרום להרעלת כבד ואף לפגוע בעובר.

ביצים:
בביצים שאינן מבושלות היטב או מפוסטרות עלולה להיות סלמונלה. יש להימנע מביצה רכה, ביצת עין שחלמון והחלבון בה רכים, ביצים מקושקשות רכות או חביתה נוזלית. הביצים יכולות להסתתר גם ברטבים לסלט, מיונז, טירמיסו, קציפות ומוסים, עוגות קרם שלא נאפו, ליקר ביצים, גלידות ביתיות וכל קרם או קינוח שמכיל קצף ביצים.

קפה:
מחקרים מראים שצריכה מוגברת של קפה עלולה להגדיל את הסיכון להפלה עצמונית וללידת תינוק במשקל נמוך, ולכן יש להגביל את צריכת הקפאין עד ל-300 מ"ג ליום. קפה נמס/שחור/אספרסו/פילטר מכילים כ-80-180 מ"ג קפאין לכוס, תה מכיל כ-15-110 מ"ג לכוס, משקאות אנרגיה כ-30-39 מ"ג לכוס ומשקאות קולה 10-70 מ"ג לפחית. עדיף לשתות קפה "בוץ" או קפה נמס חלש שריכוז הקפאין בהם נמוך בהרבה מקפה שנעשה במכונה או בושל על האש. ישנם ארגונים בריאותיים שממליצים לצרוך עד 200 מ"ג קפאין ביום.
קפה נטול קפאין לא מומלץ בכלל. בתהליך ההפקה שלו מעורבים חומרים כימיים שלא ברור למה הם עלולים לגרום. גם את כמויות התה הירוק מומלץ להגביל. תה ירוק מכיל גם הוא קפאין, ובנוסף הוא יכול להפריע לשימוש הגוף בחומצה הפולית, שהיא קריטית בעיקר בטרימסטר הראשון.

פטרוזיליה:
הפטרוזיליה קיבלה שם רע בהקשר של הריון. יש בה חומר שנקרא אפיול, שנמצא בריכוז גבוה במיוחד בשורש. מדובר בחומר שעלול לגרום להתכווצויות ברחם. כמה עלי פטרוזיליה לא אמורים להזיק אך לא כדאי לאכול כמויות גדולות מדי. מצד שני מרבית המומחים מאמינים שאין צורך בהגבלות. לא קיים חומר מדעי בנוגע לסיכונים בשימוש בפטרוזיליה בזמננו אבל קיים רקע היסטורי שיכול להיות המקור למיתוס. ההיסטוריה מספרת שהיפוקרטס המליץ על שמן שהופק מזרעי פטרוזיליה או מיצוי מרוכז מהשורש להפסקת הריון. באופן בו משתמשים בפטרוזיליה כיום לא מתקרבים לריכוזים כאלה.

ממתיקים מלאכותיים:
בעבר חשבו כי ממתיקים מלאכותיים אינם בטוחים לשימוש בהריון. כיום הגישה מתירנית יותר. הממתיקים סכרין וציקלמאט אסורים בהריון ובצריכת ממתיקים אחרים מומלץ להמעיט.

אלכוהול:
הרמה הבטוחה לשתיית אלכוהול לא נקבעה לכן מומלץ להמעיט באלכוהול בהריון. האלכוהול עובר את השליה ומגיע לעובר כך שהעובר נחשף לכל כמות אלכוהול שעובר בדם האם. אלכוהול עלול לגרום להפלה ולידת תינוק במשקל נמוך. כמו כן שתיית יתר עלולה לגרום לתסמונת אלכוהול עוברי בה הילוד סובל ממומים, פגיעה בגדילה, פגיעה מוחית ועוד. ישנם רופאים מתירנים יותר האומרים שניתן לצרוך אלכוהול כל עוד זה לא נעשה באופן קבוע ולא עד כדי שכרות.

מיצים טבעיים:
מיצים טבעיים יכולים להיות מקור טוב לויטמינים, אבל גם כאן מומלץ להיזהר. כשקונים מיץ בדוכני רחוב יש לשים לב שהפרי או הירק טריים, לשים לב לצורת האחסון שלהם ושרוחצים את הכלים המשמשים להכנתם לפני הסחיטה. מיץ טרי מומלץ לשתות מיד. כשקונים מיץ שאינו סחוט במקום יש לוודא שהוא מפוסטר.

סויה:
ישנן נשים שחוששות לאכול סויה ומוצריה מכיוון שהסויה מכילה פיטואסטרוגנים (אסטרוגנים מן הצומח) ולכאורה, במינונים גבוהים מאד, הם יכולים להיות בעלי השפעה מזיקה לעובר המתפתח. למעשה, רוב הפיטואסטרוגנים מתפרקים באכילה ואינם נספגים, וגם מידת המעבר שלהם לשליה נמוכה. אין מחקרים ברורים שמצביעים על נזק או לא לעובר.
ליתר ביטחון, כדאי למתן את אכילת הסויה. מאה גרם של חלב סויה או טופו פעמיים בשבוע אמורים להיות בטוחים. אין צורך להגביל את השימוש ברוטב סויה או שמן סויה.

נבטים לא מבושלים:
עפ"י מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"שיבא", מומלץ להימנע מאכילת נבטים לא מבושלים. הזרעים מהם נובטים הנבטים נוטים להזדהם, מאחר שהתנאים בהם מגדלים נבטים אידאליים לצמיחת חיידקים, כגון סלמונלה או אי-קולי.